#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. והלכתא כר""א והלכתא כרבא אמר רב נחמן, אלו הלכות נפסקו כאן? "	"כר""א דאמר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים. כרבא אמר רב נחמן דאמר התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת דמנה אין כאן משכון אין כאן."	קידושין ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. מדוע אמרה הגמ' והלכתא שיראי לא צריכי שומא ולא אמרה שהלכתא כוותיה דרבה? 	"כתבו התוס' (ד""ה והלכתא) בשם ר""ת דאתא לאשמועינן דדוקא שיראי הוא דלא צריכי שומא לפי ששומתן ידוע קצת ואין רגילין לטעות בו כל כך אבל שאר דברים כגון אבנים טובות ומרגליות שיש שאינם טובות אלא מעט ורגילים לטעות בהרבה יותר משוויים צריכי שומא משום דלא סמכה דעתה <sup>כג</sup>. עוד י""מ דמש""ה לא קאמר הלכתא כרבה דלא תימא דהיינו רבה דאיכא דאמרי דבכל דהו לא צריכי שומא אבל אמר לה חמשין ושוי חמשין בעי שומא לפיכך פסק דבשום ענין לא בעי שומא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כג.  כתב הרשב""א  (ד""ה והלכתא)  בשם ר""ת דרבה ורב יוסף כי היכי דפליגי בשיראי הכי נמי פליגי במקדש בכל דבר ואפילו באבנים טובות ומרגליות והוה אמינא דהלכתא כרבה ולעולם מקודשת, קמ""ל דדוקא בשיראי לפי ששומתן ניכרת. אולם הר""ן  (ד""ה אבל ר""ת)  כתב שבאבנים טובות ומרגליות אפילו רבה מודה דצריכי שומא ולפיכך פירשו שיראי כדי שלא לטעות בדבר זה. עוד כתב הר""ן  (בד""ה והלכתא)  שמדברי הרמב""ם בפ""ז מהל' אישות נראה דשיראי מתאוה להם גמרה ומקניא נפשה כל היכא דשוה אבל מילי אחרינא לא ולפי זה למעוטי דברים שאין האשה מחמדתן נקט שיראי.</span>"	קידושין תוס' ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. האם שטר כשר על החרס ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה כתב) שלר""מ פסול דס""ל דעדי חתימה כרתי ועדים שעל גבי החרס לא חשיבי ואין מוכיח מתוכו כלום בחרס דדבר שיכול להזדייף הוא. לרבי אלעזר שטר שעשוי לקדש או לגרש או לקנות בו שדה כשר דס""ל דעדי חתימה כרתי <sup>כד</sup>. אבל בשטרות העומדות לראיה דבעינן ראוי לעמוד ימים רבים גם לר""א פסול.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כד.  כתב הר""ן  (ד""ה כתב)  ומיהו דוקא בדלית ביה עדים אבל אי אית ביה עדים אפילו לר' אלעזר פסול גזירה דלמא אתי למיסמך עליה בעדי חתימה בלחוד ומודה ר' אלעזר במזויף מתוכו שהוא פסול כדאיתא בגיטין.וברשב""א  (ד,ה כתב)  כתב בשם ר""ת דאם חקק על החרס גם לר""מ כשר דאינו יכול להזדייף.</span>"	קידושין תוס' ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. בעי ר' שמעון בן לקיש שטר אירוסין שנכתב שלא לשמה מהו. מה צידי הספק ומה נפשט? 	הויות ליציאות מקשינן מה יציאה בעינן לשמה אף הויה בעינן לשמה או דלמא הויות להדדי מקשינן מה הוייה דכסף לא בעינן לשמה אף הוייה דשטר לא בעינן לשמה. ונפשט דבעינן לשמה.	קידושין ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. כתבו לשמה ושלא מדעתה. מה סברות החולקים? 	"לרבא ורבינא מקודשת דכתיב ויצאה והיתה מה יציאה לשמה ושלא מדעתה אף הוייה נמי לשמה ושלא מדעתה. לרב פפא ורב שרביא אינה מקודשת דכתיב ויצאה והיתה מה יציאה בעינן דעת מקנה אף הויה בעינן דעת מקנה <sup>כה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  ולהלכה כתב הרשב""א  (ד""ה ולענין)  הלכות ורב נטרונאי גאון פסקו שהר""ח והרי""ף פסקו שאינה דמקודשת ויש לחוש להם. מקודשת, ומקצת מרבני צרפת ובעל</span>"	קידושין ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. תנן הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שתלבין ראשה, למה תשב ישאנה ויקרא חמיו לדין כיון דהן הן דברים הנקנים באמירה? (3) 	"תירצו התוס' (ד""ה הן) שהחתן אינו רוצה לטרוח בב""ד ולמיקם בדינא, ורשב""א פי' דדוקא כשמתוך התנאים עמדו וקדשו אז נקנים באמירה והמשנה מיירי בשלא קדשו מתוך הדברים, ור""ת פי' דהא דאמר נקנים באמירה בנישואין ראשונים דוקא שהאב משיא את בתו ויש לו קירוב דעת גדול אצל חתנו אבל התם מיירי בשניים."	קידושין תוס' ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. אלו שלשה דינים למד רבא מ""ובעלה"" וכיצד נלמדו? "	"מ""ובעל"" לומדים שאשה נקנית בביאה. מ""ובעלה"" לומדים שאמה העבריה אינה נקנית בביאה. ומכך שנאמר ""ובעלה"" ולא או בעלה לומדים שרק קידושין המסורים לביאה הוו קידושין."	קידושין ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. עשרה שבאו שלא כדרכה על נערה בתולה מאורסה באיזה מיתה מומתים ואם אינה מאורסה מי משלם קנס? 	"לת""ק כולם בסקילה. לרבי הראשון בסקילה וכל השאר בחנק. ולכו""ע כולם משלמים קנס."	קידושין ט: - י.		
